הרשאה לחיוב חשבון בנק (בלשון עממית: "הוראת קבע") היא שיטת תשלום שבה הלקוח מורה לבנק לכבד אוטומטית כל דרישת תשלום שתגיע מגוף כלשהו, ולבצע את העברת סכום הכסף הנדרש ישירות מחשבונו.
הגוף שמקבל את התשלום נדרש לקבל את אישור הבנקים ואז יוכל לפתוח דרך לשכת שרות מוסמכת ב-מס"ב (מרכז סליקה בנקאי) חשבון ספק שרותים. ספק השרותים המורשה לגבות ב-הוראת קבע מזוהה ב-מס"ב באמצעות קוד מוסד. הרשאות לחיוב משמשות לרוב לתשלומים של חשבונות תקופתיים, כגון חשמל, גז, מים, מנוי על עתון, ארנונה, משכנתא ועוד.
הוראות קבע בנקאיות בישראל ניסלקות באמצעות מס"ב. טרנזילה היא לשכת שירות מוסמכת מטעם מס"ב.
חיוב מחזורי ע"י מערכת טרנזילה יכול להתבצע באמצעות הוראת קבע בנקאית או הוראת קבע בכרטיסי אשראי. החיובים בטרנזילה מתבצעים באמצעות סליקה באינטרנט
חוק הבנקאות (שירות ללקוח) מ-1981 קובע כי הבנק לא חייב לספק אשראי ללקוח. בניגוד, אולי, למחשבה המקובלת, הבנקים גם לא מחויבים להנפיק ללקוחותיהם אמצעי תשלום כדוגמת כרטיסי חיוב לסוגיהם ופנקסי שיקים, ויכולים לסרב להקים הרשאות לחיוב חשבון ("הוראות-קבע"). עדיף ללקוח לחתום על הרשאה לחיוב חשבון הבנק ולא את כרטיס האשראי. הרבה יותר קל לבטל הרשאה בבנק.
דוגמא לטופס: הרשאה לחיוב חשבון (הוראת קבע)
- הלקוח אינו צריך להשקיע זמן בביצוע כל תשלום בנפרד.
- התשלום מתבצע תמיד בזמן וכך נמנע הלקוח מפיגורים בתשלום ומתשלומי ריבית פיגורים.
- הלקוח יכול לבטל בכל רגע נתון, את ההרשאה לחיוב.
- חסכון בעלויות בהשוואה לקבלת שקים דחויים או גבייה באמצעות כרטיסי אשראי.
- היתרון של שחרור הלקוח מעיסוק בתשלום הוא גם החיסרון העיקרי. אם נופלות טעויות בסכום התשלום, הלקוח מזהה אותן רק בדיעבד. אם אין הלקוח בודק את חשבונותיו, ייתכן שטעויות אלו לא תתגלינה לעולם.
- תהליך הקמת הרשאה לחיוב חשבון בהסדרת התשלום ואישורו מסובך יחסית לשיטות אחרות ולוקח זמן.
- הרשאה לחיוב חשבון הינו במטבע ישראלי בלבד.
