מהן עמלות הסליקה הממוצעות בישראל ואיך אפשר להוזיל אותן?

עמלת הסליקה הממוצעת בישראל עמדה על כ-0.72% מסכום העסקאות בשנת 2025, לפי חישוב מנתוני בנק ישראל, ועסק קטן שילם בממוצע כ-1.14%. אפשר להוזיל אותה במשא ומתן לפי מחזור, בבדיקת העלות הכוללת, בבחירת אמצעי תשלום שעמלתם נמוכה יותר ובצמצום עסקאות שמוכחשות.
עמלות סליקה הן אחת ההוצאות השוטפות של כל עסק שמקבל כרטיסי אשראי, ובכל זאת בעלי עסקים רבים אינם יודעים כמה הם משלמים בפועל. אחת הסיבות היא שהעלות מגיעה בשני חיובים נפרדים, תשלום חודשי קבוע על הצד הטכנולוגי ועמלה באחוזים שהסולק גובה מכל עסקה, לעיתים עם מינימום חודשי.
הפערים בין העסקים משמעותיים. לפי נתוני בנק ישראל, עסק גדול שילם בשנת 2025 עמלה ממוצעת של כ-0.60%, ואילו עסק קטן שילם כמעט פי שניים. ההבדל נובע בעיקר מהיקף העסקאות ומכוח המיקוח. בהמשך נסביר ממה מורכבת העמלה, מהם הממוצעים העדכניים ומה אפשר לעשות כדי לשלם פחות.
מהן עמלות הסליקה הממוצעות בישראל?
לפי חישוב מנתוני בנק ישראל לשנת 2025, עמלת בית העסק הממוצעת בישראל עמדה על כ-0.72% מסכום העסקאות. העמלה תלויה בגודל העסק, והיא עמדה על כ-0.60% בעסק גדול, כ-0.82% בעסק בינוני וכ-1.14% בעסק קטן. במחצית הראשונה של 2026 עמדה העמלה בעסק קטן על כ-1.09%.
בנק ישראל מגדיר את גודל העסק לפי מחזור הסליקה הרבעוני שלו. החלוקה הזו מסבירה למה שני עסקים באותו ענף יכולים לשלם עמלה שונה, שכן היקף העסקאות שעוברות דרך הסליקה הוא אחד הגורמים המרכזיים בקביעת העמלה. הטבלה הבאה מרכזת את הממוצעים לשנת 2025:
| גודל העסק לפי מחזור רבעוני | עמלה ממוצעת בשנת 2025 |
|---|---|
| קטן, עד חצי מיליון ₪ | כ-1.14% |
| בינוני | כ-0.82% |
| גדול | כ-0.60% |
| כלל העסקים | כ-0.72% |
חשוב לזכור שאלה ממוצעים. עסק מסוים יכול לשלם יותר או פחות מהממוצע, לפי ההסכם שלו, סוגי הכרטיסים שלקוחותיו משתמשים בהם וההיסטוריה שלו. לכן הממוצע הוא נקודת השוואה טובה, אבל לא תחליף לבדיקת ההסכם האישי.
ממה מורכבת עמלת הסליקה?
עמלת הסליקה מורכבת מעמלה צולבת (Interchange) שעוברת לבנק או לחברה שהנפיקו את הכרטיס, ומהמרווח של הסולק. לפי מתווה בנק ישראל, העמלה הצולבת עומדת על 0.5% בעסקת אשראי רגילה ועל 0.25% בכרטיס חיוב מיידי. בנוסף לעמלה באחוזים, העסק משלם בנפרד תשלום חודשי קבוע על הצד הטכנולוגי.
העמלה הצולבת בכרטיסים ישראליים נקבעת ברגולציה, ולכן היא זהה לכל העסקים בעסקאות אלה. מה שמשתנה בין עסק לעסק הוא החלק של הסולק, שנקבע במשא ומתן. מכאן שאפשר להשפיע על המרווח שמעל העמלה הצולבת, על המינימום החודשי ועל המסלול הטכנולוגי, אבל לא על העמלה הצולבת עצמה.
לסוג הכרטיס יש השפעה ישירה על העלות. בכרטיס חיוב מיידי, שבו הכסף יורד מחשבון הבנק של לקוח-הקצה סמוך למועד העסקה, העמלה הצולבת היא מחצית מזו שבכרטיס אשראי רגיל, 0.25% לעומת 0.5%. לכן עסק שחלק גדול מלקוחותיו משלם בכרטיסי חיוב מיידי ייהנה, לרוב, מעמלה אפקטיבית נמוכה יותר. לכן כדאי לבדוק בהסכם אם העמלה לכרטיסי חיוב מיידי מופיעה בנפרד מהעמלה לכרטיסי אשראי.
| רכיב העלות | מי גובה | האם אפשר להשפיע? |
|---|---|---|
| עמלה צולבת | מנפיק הכרטיס, דרך הסולק | לא, נקבעת ברגולציה |
| מרווח הסולק | הסולק | כן, במשא ומתן |
| מינימום חודשי | הסולק, לפי ההסכם | כן, במשא ומתן |
| תשלום טכנולוגי חודשי | ספק שער הסליקה | כן, בבחירת מסלול |
למה עסק קטן משלם עמלה גבוהה יותר?
עסק קטן משלם עמלה גבוהה יותר בעיקר בגלל היקף עסקאות נמוך וכוח מיקוח מוגבל. לפי חישוב מנתוני בנק ישראל, עסק קטן שילם בשנת 2025 כ-1.14%, לעומת כ-0.60% בעסק גדול. גם תמהיל הכרטיסים משפיע על העמלה של כל עסק, שכן עסקה בכרטיס תייר נשאה עמלה ממוצעת של כ-2.26%, לעומת כ-0.66% בכרטיס ישראלי.
עסק שמוכר לתיירים, למשל בתחום המלונאות או המזכרות, ישלם בממוצע יותר, כי חלק גדול מהעסקאות שלו בכרטיסים זרים. גם כרטיסים מסוימים, כמו דיינרס ואמריקן אקספרס, נושאים לרוב עמלה גבוהה יותר, ועמלה גבוהה במיוחד היא בדרך כלל חריג שנובע מכרטיסים כאלה או מתנאים שלא עודכנו לפי המחזור. לכן כדאי לבדוק לא רק את האחוז הכללי בהסכם, אלא גם את העמלה לכל סוג כרטיס.
עסק שהמחזור שלו גדל מאז שפתח את חשבון הסליקה יכול לבקש לעדכן את התנאים בהתאם להיקף הפעילות החדש.
איך אפשר להוזיל עמלות סליקה?
הוזלת עמלות סליקה נעשית בחמש דרכים עיקריות, והן משא ומתן לפי המחזור, בדיקת העלות הכוללת ולא רק האחוז, שילוב אמצעי תשלום שעמלתם נמוכה יותר, צמצום הכחשות עסקה ובדיקה תקופתית של הדוחות. העמלה חלה על כל מחזור העסקאות, ולכן גם הפחתה קטנה באחוז מצטברת לסכום ניכר. לעסק קטן, ששילם בשנת 2025 כ-1.14% בממוצע, כדאי במיוחד לבדוק את התנאים שלו.
- משא ומתן לפי מחזור: הצגת מחזור העסקאות בפועל לסולק ובקשת תנאים מעודכנים
- עלות כוללת: חישוב משותף של האחוז, המינימום החודשי והתשלום הטכנולוגי
- העברה בנקאית דיגיטלית: תשלום ישיר בסכומים גבוהים ובעסקאות בין עסקים, בלי עמלת חברת אשראי, ובטרנזילה בעמלה של כ-0.5%
- צמצום הכחשות: אימות קונה ב-3D Secure, שמפחית הונאות והכחשות עסקה
- בדיקה תקופתית: השוואת העמלות בדוחות לתנאים שסוכמו
הכחשת עסקה עולה לעסק הרבה יותר מעמלת הסליקה על אותה עסקה, כי מלבד הכסף שמוחזר ללקוח-הקצה נדרש גם זמן טיפול. אימות קונה בעסקאות אונליין מצמצם את הסיכון הזה, ובעסקה שעברה אימות 3DS2 בהצלחה, האחריות במחלוקת על הונאה עוברת לבנק המנפיק.
מעבר להורדת האחוז, כדאי להסתכל גם על מספר העסקאות שמגיעות לסיום. מגוון אמצעי תשלום, כמו כרטיסי אשראי, ביט, ארנקים דיגיטליים, פייפאל והעברה בנקאית דיגיטלית, מגדיל את מספר העסקאות, גם כשאמצעי מסוים יקר יותר. הארנקים הדיגיטליים ממחישים את הקצב שבו לקוחות מאמצים אמצעי תשלום חדשים. לפי נתוני שב"א לשנת 2025, ההוצאה בארנקים דיגיטליים הגיעה לכ-98.2 מיליארד ₪, עלייה של 44.9% לעומת השנה הקודמת.
איך עוקבים אחרי עלות הסליקה בפועל?
עוקבים בהשוואה קבועה בין דוחות הסליקה לבין ההסכם. לכל תקופה מחשבים את סך העמלות שנגבו חלקי סך העסקאות, ומשווים לשיעור שסוכם. פער חוזר מלמד בדרך כלל שתמהיל הכרטיסים או מחזור העסקאות השתנו, ושהגיע הזמן לעדכן את התנאים בהתאם לפעילות הנוכחית. את השיעור כדאי להשוות לממוצע של עסקים בגודל דומה, למשל כ-1.14% בעסק קטן בשנת 2025 לפי נתוני בנק ישראל.
מעקב שוטף מאפשר לזהות בשלב מוקדם פער בין השיעור בפועל לשיעור שסוכם. כדאי לעבור גם על העמלה בכל סוג כרטיס, כולל כרטיסים זרים וכרטיסי חיוב מיידי, ולא רק על הממוצע הכללי. מומלץ לערב את רואה החשבון בבדיקה פעם ברבעון.
כיצד טרנזילה עוזרת לשלוט בעלויות הסליקה?
טרנזילה מפרידה בבירור בין התשלום החודשי על הצד הטכנולוגי לבין העמלה באחוזים, שנקבעת בהתאם למסלול, ומציעה גם העברה בדיגיטל בעמלה של כ-0.5% מסכום העסקה. בממשק my.Tranzila רואים בזמן אמת את ההכנסות והזיכויים, בחיתוך לפי מסוף, תאריכים ואמצעי תשלום, ואת שיעור העסקאות שנכשלו, כך שקל לעקוב אחרי הפעילות השוטפת.
בנוסף, שירות ההתאמות של טרנזילה בודק באופן אוטומטי שהעסקאות, הביטולים והעמלות תואמים למה שסוכם. לעסקאות בסכומים גבוהים, טרנזילה מציעה העברה בדיגיטל, שבה לקוח-הקצה מאשר העברה ישירה מאפליקציית הבנק. ההעברה אינה כרוכה בעמלת חברת אשראי, והעסקה סופית ואינה ניתנת להכחשה.
לצד זה, מודול 3D Secure מוסיף אימות קונה בעסקאות אונליין, והוא מתומחר בעלות חודשית קבועה ובעלות קבועה לכל פעולה, ולא באחוזים מגובה העסקה.
סיכום
עמלות סליקה בישראל עמדו בשנת 2025 על כ-0.72% בממוצע, אבל עסק קטן שילם כ-1.14% ועסקאות בכרטיסי תיירים עלו יותר. העמלה מורכבת מעמלה צולבת שנקבעת ברגולציה ומהמרווח של הסולק, ועל המרווח אפשר להשפיע. הוזלת עמלות סליקה מתחילה בבדיקת העלות הכוללת, ממשיכה במשא ומתן לפי המחזור ובשילוב אמצעי תשלום זולים יותר, ונשמרת במעקב קבוע אחר הדוחות מול ההסכם. מומלץ להתייעץ עם רואה החשבון לפני שינוי מסלול.
רוצים להבין ולהוזיל את עלות הסליקה?
טרנזילה עוזרת לעסק לשלוט בעלויות הסליקה ולעקוב אחריהן במקום אחד
צרו קשר עכשיושאלות נפוצות
האם העמלה הממוצעת לעסק קטן השתנתה בשנת 2026?
לפי חישוב מנתוני בנק ישראל, העמלה הממוצעת בעסק קטן ירדה במחצית הראשונה של 2026 לכ-1.09%, מעט פחות מהממוצע של כ-1.14% בשנת 2025. מדובר בממוצע, והעמלה של כל עסק תלויה בהסכם שלו ובתמהיל הכרטיסים של לקוחותיו.
האם עמלת סליקה כוללת את התשלום החודשי על הצד הטכנולוגי?
לא, עמלת סליקה נגבית באחוזים מכל עסקה, והתשלום החודשי על הצד הטכנולוגי נגבה בנפרד, ולכן חישוב העלות הכוללת מחייב לחבר את שני הרכיבים.
אפשר לנהל משא ומתן על עמלות הסליקה?
כן, על המרווח של הסולק ועל המינימום החודשי. העמלה הצולבת קבועה ברגולציה ואינה פתוחה למשא ומתן.
איך כרטיסי תיירים משפיעים על עמלת הסליקה?
לפי נתוני בנק ישראל לשנת 2025, עסקה בכרטיס תייר נשאה עמלה ממוצעת של כ-2.26%, לעומת כ-0.66% בכרטיס ישראלי. לכן עסק שחלק גדול מלקוחותיו תיירים ישלם בממוצע עמלה גבוהה יותר, וכדאי לבדוק בהסכם את העמלה לכרטיסים זרים בנפרד.

